<h1>מרדכי סימן תרצ"א</h1>
<h2>דף לא:</h2>
איכא דמתני לה אסיפא, אלא בקופיץ וכו' וכן פסק בהלכות גדולות. וכתב ר' אבי העזרי דביקוע דאמרינן דשרי הני מילי לחתיכות גסות, ואע"פ שאפשר לעשותן מעיו"ט, לאו מלאכה היא אלא עובדין דחול. אבל דק דק לא. דאפשר לבקע מעיו"ט דאמרינן בפרק כלל גדול (שבת ע"ד ע"ב), האי מאן דסלית סילתי מחייב משום טוחן.
אמר שמואל חותמות שבקרקע וכו' כתב רבינו אבי העזרי, הלכתא כשמואל דאמר אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים. ומטעם זה מותר לחתוך ולהפקיע קשרי השפוד שקושרין בו הטלה. ולפעמים מהדקין אותו בחוט. וקרוב הדבר שאף בשבת מותר. ואפילו למ"ד יש בנין בכלים, שהרי אינו כלי שאינו קשור לחבר שבריו זה בזה. ולא דמי להיכא שקשור הכסוי בכלי והר' מרדכי זצוק"ל ראה בבית רבינו מאיר שעל השולחן לפניו היו נוהגין לחתוך קשרי השפוד בשבת. וכן היו נוהגין בבית רבינו יחיאל מפריש ז"ל. ואני ראיתי בבית מור"ם שעל השלחן לפניו היו נוהגין לחתוך קשרי השפוד בשבת. פרק הבונה כתבתי פלוגתא דרבוותא אם יש בנין בכלים.
<h2>דף לב.</h2>
וקיטמא שרי יש מפרשים שנתנו עליו מים קודם י"ט. והוי חשוב מגובל מנתינת מים. כדמוכח פ"ק דשבת (י"ח ע"א), ופרק בתרא דשבת (קנ"ה ע"ב) בפלוגתא דרבי ור' יוסי בר' יהודה, ושרי למישרק ביה. אבי"ה.
<h2>דף לב:</h2>
וחותכה באור בפי שתי נרות. כתב רבינו אבי העזרי, ראיתי בתשובות, יתד שפוד שצולין בו עופות והיה ארוך יותר מדאי, ואסר ר' לחתוך אותו ולא לשורפו, משום תקון כלי. ולא דמי לחותכה באור בפי שתי נרות, דהתם נראה כמדליק כדרכו לשתי נרות.
אנן ארקתא דפרת סמכינן וכו' וכן מותר לטוח את התנור שמטמינין בו, בטיט המוכן מעי"ט, או שהיה דעתו על הטיט שברחוב. אבי העזרי.
